קדרו פני השמיים

שיר ליום תל-חי.
רגע, זה ליום תל-חי? הרי שרים שם על הרי גלבוע, על הרי אפרים... הנה הסיפור.

למי נכתב השיר?

שנים רבות אני שר את קדרו פני השמים בטיולים מזמרים שאני מוביל בשבילי תל-חי ולא אחת ניגש אלי מישהו ומעיר לי בעדינות ש- "זה בכלל לא שיר תל-חי". בדרך כלל הטענה היא שהשורה שבשיר: "קיבלו הרי אפרים קרבן צעיר חדש" מרמזת שהשיר מנציח את רצח שני שומרי המטעים במאורעות 36-39 ליד יקנעם. (עליהם כתב דוד שמעוני את שירו "בהר אפרים ביקנעם"). אחרים לוחשים באזני ששורה אחרת בשיר: "ואל הרי גלבוע פניהם מועדים" מוקדשת דוקא לסמל הבריטי משה רוזנפלד, שנרצח בהר הגלבוע ב- 1935 במה שהיווה את תחילת אותם המאורעות ב-36-39 (ושעל שמו "עין הסמל" שבגלבוע). בקיצור, כפי שקורה לשירים רבים, אגדות נקשרות, קטעי אמיתות מוצאים מהקשרם, ודור חדש מקבלם כאמיתות.

אז הנה עוד כמה עובדות

כאישור לקשר של השיר אל אירועי תל-חי, הנה עוד כמה פרטים מעניינים. 

המחבר, יהושע פרושנסקי, נולד בוארשה בנובמבר 1899 למשפחה ציונית. אביו היה ציר בקונגרס, אמו, בת למשפחת מייסדי המושבה רחובות, משפחה טובה. עלה לארץ ב- 1920 והיה בין המהנדסים שעבדו אצל רוטנברג בהקמת תחנת הכח בנהריים. אירועי תל-חי הפעימו את נפשו ובעקבותיהם, ישב יחד עם שני בני דודים שלו וניסה לכתוב שיר לזכר טרומפלדור. המוזה לא נחה עליהם עד שלפתע נזכר יהושע בשיר רוסי שלחנו התאים לאוירה שחיפש. גם המילים התאימו. למעשה משם לקוחה התמונה המרכזית המתוארת בשיר, תמונת החברים הנושאים את מתם על כתפיהם.

השיר הרוסי עסק במעין "רובין-הודים" מודרנים. חבורה השודדת עשירים ומעבירה את כספם לעניים והחבורה מאבדת את אחד מחבריה. התמונה הזו דיברה אל יהושע הצעיר, והתיאור של לוחמי תל-חי נושאים על זרועות ידיהם את טרומפלדור הגוסס היתה מולו כל העת. חלק מהשיר ממש תרגם, חלק הוסיף משלו. השיר הרוסי נודד עם החבר המת על פני מקומות ונופים בארצם, גם את המרכיב הזה השאיל פרושנסקי לשירו העברי וכאן גם טמונה התקלה המטעה. מה פתאום הרי גלבוע? מאין הרי אפרים? 

בתכנית הטלויזיה המיתולוגית "שרתי לך ארצי" ראיין  דן אלמגור את פרושנסקי ושאל אותו את השאלה הזאת. 
פרושנסקי חייך והודה, אפרים נחרז לשמים, גלבוענחרז לגבוה וכל השאר אגדות.(בתמונה, פרושנסקי במרכז, בין אחיו שמואל והמנחה דן אלמגור).

הנה ליאור ייני שר קדרו פני השמיים

ומוסיף גרימי, הוא צבי גלעד, מומחה הזמר העברי ובמיוחד בקשריו עם השירים הרוסיים: "שם השיר ממנו נלקחה המנגינה הוא "בלב היער העבות" או פשוט "שודדים". הנה ההקלטה.
 

מה שרו בלוויה של שלום סימרניצקי?

ואם יש צורך בהוכחה נוספת, שהשיר נכתב הרבה לפני האסונות שנלחשו באוזני כששרתי את השיר בתל-חי, הנה הזדמנה לי עוד ההוכחה. 

בתחילת מרץ 2009 התקשר אלי שמואליק חדש, (שהלך בינתיים מעמנו בדצמבר 2011). שמואליק, איש רב פעלים שטיפל שנים רבות בבית הקברות של תנועת העבודה בקבוצת כנרת, שאל אם אני מוכן לעזור לו לאתר שיר שהוא רוצה שישירו בלוויה. מאחר ואצל שמואליק זו אף פעם לא היתה הזמנה ל"סתם" לוויה, הסכמתי מיד ורק אחר כך ביקשתי לשמוע את הסיפור. הוספתי בקשה/דרישה שאם אזהה את השיר, יזמין אותי שמואליק לבצע אותו בעצמי בלוויה. כשהכל נחתם, ואושר, המשיך שמואליק חדש בסיפורו.

מדובר בלוויתו של שלום סימרניצקי שטבע בחוף תל-אביב ביום השלישי להגעתו ארצה מוילנה. המועד, אוגוסט 1920. חבריו נשבעו להעביר עצמותיו לקבוצת כנרת, "מסיבות שונות הדבר חזר ונדחה - שח שמואליק חדש - אבל הנה כעת, 89 שנים אחרי מותו, אנחנו מקיימים לו לוויה שניה, והוא יקבר ליד קברות כל חבריו שעלו עימו". 

שמואליק הוסיף וסיפר שבעזבונו של חבר כנרת שלמה כינרתי נמצא תיאור המקרה ומסע ההלוויה, ושם כתב שבעת שהלכו לקבור את המת שרו לו שיר ובו השורה: "ועל כתות רוביהם גוף חברם נושאים" ושאל אם אני מכיר את השיר. אמרתי מיד לשמואליק שאני מזהה את השיר, רק שלדעתי טעה קצת הכותב ואין לי ספק שהתכוון לשיר קדרו פני השמיים, שבו יש שורה דרמטית דומה מאד: "ועל זרועות ידיהם, גוף חברם נושאים". מבחינת לוח הזמנים זה מסתדר בדיוק. טרומפלדור נפל במרץ 1920, סימרניצקי טבע באוגוסט אותה שנה, השיר היה אז חדש לגמרי וכנראה כבש את לב החלוצים. והנה לנו הוכחה נוספת שהשיר הושר 15 שנים לפני האסונות בהר הגלבוע או בהרי אפרים. 

שמואליק קיים הבטחתו, ואני שרתי את השיר וסיפרתי את הסיפור, בלוויה השניה של שלום סימרניצקי.

הנה הוא קברו של שלום סימרניצקי ז"ל, בבית הקברות שבקבוצת כנרת. כשאני מוביל קבוצות בטיול מזמר בבית הקברות של כנרת, אני נעמד ליד הקבר הזה, ואומר בחגיגיות: "כאן קבור שלום סימרניצקי שנפטר ב- 1920 ואני שרתי בלוויה שלו...".