עברנו את פרעה ושיר התעסוקה
סיפור-רון זה פורסם לראשונה לקראת חג הפסח תשע"ג 23.3.2013
לפחות פעמיים ביום אומר יהודי את הביטוי "זכר ליציאת מצרים". הניצחון על המצרים ופרעה בראשם, היה ענק, ועלינו לחזור אליו ולהיזכר בו ולספר בו. ואין כמו הניצחון על פרעה להיות לנו לדוגמה בעת צרה, ואין דרך נאה להזכיר אותו, מאשר לשיר, שכמו שעברנו אותו, כך נעבור הכל, או לפחות "את זה". את הקושי התורן הניצב לפנינו. ואת זה עושה נהדר השיר "עברנו את פרעה" שכתב, הלחין ושר מאיר אריאל.
השיר לא נכלל באף תקליט מלא של אריאל, הוא הופיע בתקליטון שבו ארבעה שירים (הנה עטיפתו משמאל) ובתקליטון שדרים, מה שאיפשר לתחנות להשמיעו בלי הרף. וזהו. אבל זה הספיק לעשות אותו ללהיט ענק. רק הרבה יותר מאוחר צורף לאוספים ולתקליטורים שהוסבו מתקליטים. האופטימיות שלו היתה כנראה בדיוק מה שהיינו צריכים.
יש שירים שההיסטוריה מועידה להם תפקיד. הם יוצאים בלי לתכנן להם גדולות ופתאום משהו קורה והם מתייצבים לשרות האומה. כך קרה כמובן ל-ירושלים של זהב, שקיבל משמעות במהלך "ששת הימים" ל-ימים של שקט שיצא רגע לפני שיצאנו מלבנון, ל-אם יש גן עדן שנכתב בעקבות מלחמת לבנון הראשונה, וקיבל משמעות בלבנון השניה. וכמובן שיש עוד כמה, עברנו את פרעה יצא ב- 1990 והיה למה שהוא, במלחמת המפרץ ב-1991.
ידידי אורי הייטנר, שמעבר לדברים הגדולים שהוא עושה, הוא גם בלוגר שקדן וחרוץ, ו"מאירולוג" נלהב כותב: "כל בתי עברנו את פרעה מתארים את האדם הבודד בתוך מציאות קפקאית ביורוקרטית מייאשת". לוקחים לו, סוגרים לו, מעקלים לו, סותמים לו והוא ניצב לבד אל מול מס הכנסה, חברת חשמל, מנהל המים, וכמובן התקשורת. "אך – ממשיך אורי מייד - מה שנותן לפרט כוח לעמוד במציאות הזאת, היא תחושת השייכות למשהו גדול יותר, ל-אנחנו, עם פרספקטיבה עוד מימי יציאת מצרים".
הצירוף הלשוני נעשה מיד לביטוי רב שימושים ומופיע בכרזות, פרסומות, מאמרים, נאומים ומה לא, עד שנדמה לרבים שזהו ביטוי עממי ישן ולא זוכרים שהוא צעיר למדי והמצאה של פזמונאי ברור למדי.
השיר "מתכתב" עם שיר אחר של מאיר אריאל העוסק גם הוא בדרך ממצרים אל הארץ המובטחת, שיר התעסוקה. שיר פחות מוכר, "כבד" ביחס לרבים משיריו. מי שקשר בין שני השירים הוא מאיר אריאל בעצמו, כשאמר (על פי אורי הייטנר) בראיון ליואב קוטנר, שהשיר הוא פיתוח של בית ב"עברנו את פרעה": "קחני אל מחנה בני ישראל אצל ההר / לראות את התעסוקה הזו שבמדבר / במעברת העולים, שוכני האוהלים / קצת אשוטט, אשאף, אנשום לי ריח פועלים". כאן מתחילה רשימה ארוכה של בעלי מלאכה, רובם ברוח תיאור בניית המשכן, בספר שמות ל"ה-ל"ו, מיעוטם מעולמו המקורי של אריאל בקיבוץ: "הרפתנים, הדירניקים".
ואז מגיע מאיר אריאל לאחד המסרים, הנזכרים גם בעברנו את פרעה: "וכאן תוקף אותי ספק משטח-הבידור, האם לכל המקצועות יקציאו זמן-שידור?", כמו שנאמר בעברנו את פרעה: "אין לי לב לכל החומר שהמרקע מגיש".
הפזמון, משפט המפתח של השיר, בנוי במסגרת של – אם עברנו את זה ואת זה ואת זה, ודאי נעבור גם את זה. המבנה הזה בא לדעת הלשונאי, הדר' אבשלום קור, משיר אחר, שנכתב כ- 20 שנה קודם לכן וודאי היה מוכר למאיר אריאל. אפילו שם השיר מזכיר את השיר שלנו, "אנחנו נעבור", כתבו אותו יחיאל מוהר ומשה וילנסקי : "עברנו את תש"ח, גם את סיני עברנו, אנחנו נעבור במצרי טיראן". השיר נכתב ערב מלחמת ששת הימים, כשגמאל עבדול נאצר סגר את מיצרי טיראן, מה שהיה כמובן קַאזוּס בֶּלִי, עילה למלחמה, עבורנו. האזינו לדר' אבשלום קור מדבר על כך ב-1.4.2018 בפינתו "באופן מילולי"
לשונאי נוסף, רוביק רוזנטל מצא מקור אחר לביטוי והוא בבדיחה על היהודי האומר לאשתו שהמשיח מגיע והם יצטרכו לעזוב את ביתם ולעלות לישראל, והאישה אומרת "לא נורא. עברנו את פרעה נעבור את המשיח".(NRG 3.5.2012)
והנה השיר, בפי הדודאים:
לעברנו את פרעה יש המון ביצועים, רבים ביצעו אותו כפי שהוא, רבים עוד יותר הוסיפו לו בתים לאירועים משלהם. גם מאיר אריאל הוסיף בתים ושינה. בספרו עצמאי בשטח מופיע בעמוד 106השיר ה"מקורי" (אם יש דבר כזה) ובו 8 בתים ועוד 3 מדוקלמים. בעמוד 200 מופיעה גירסת התוספות ובה עוד 12 בתים כשבסופה הערה: "רשימה חלקית".
הנה מאיר אריאל באחד מהביצועים הרבים הללו, ואחריו מילות אותה הגירסה המכונה "מקורית".
מס הכנסה
הם עיקלו לי מגבר
מס ערך מוסף
הם עיקלו לי משדר
חברת החשמל עיקלו לי מצבר
מינהל המים סתמו לי באר
ראיתי שאני מתדרדר למשבר
התחלתי הוזה...
אבל עברנו את פרעה
נעבור גם את זה
טעות במחשב עלתה לי מיליון
כספומט בלע לי יתרת חשבון
מזכירה אלקטרונית דחתה לי ראיון
שופט אוטומטי שלל לי רשיון
לעורך דין מכני שילשלתי אסימון
בחריץ הפה...
אבל עברנו את פרעה
נעבור גם את זה.
למדתי מקצוע מועיל ונחוץ
כדי שלא אהיה דחוק ולחוץ
התמדתי בו
הייתי חרוץ
ברם כשלון המערכת גם כן היה חרוץ
מצאתי את עצמי עם המקצוע בחוץ
הולך ורזה...
אבל עברנו את פרעה
נעבור גם את זה.
לפעמים אני חוטף את זה
באוטובוס צפוף
או ביציאה ממגרש
עת אני דרוך ודחוף
לפעמים ברחוב
מרוב חיכוך ושפשוף
מרוב ביקוש לאיזה
אושר חטוף
בגב
בצלעות
לפעמים בפרצוף
המרפק הזה...
אבל עברנו את פרעה
נעבור גם את זה.
הסתובבתי קצת זמן ללא מטרה
ללא הגדרה וללא פשרה
איבדתי גובה וקצת הכרה
חשבתי אולי בכל זאת הגדרה
שתתן תשובה חד משמעית וברורה
נקרעתי על זה..
אבל עברנו את פרעה
נעבור גם את זה.
ועכשיו אני תקוע בזמן החדיש
ולמען האמת אני די אדיש.
המצב אומנם ביש אך איני מרגיש
אין לי לב לכל החומר שהמרקע מגיש
ושלטון העם שוב יורד אל הכביש
ואני מתבזה...
אבל עברנו את פרעה
נעבור גם את זה.
