היה הוא אפור בין דני מס וצוק איתן

כבר כמה עשרות שנים שאני מחפש את הקשר בין השיר היה הוא אפור (מילים: עודד אבישר, לחן: משה וילנסקי) לאירוע שקרה במלחמת השחרור, וכבר בשלב זה אגלה את סוף התחקיר, אין לי תשובה. לא מצאתי קשר. ולכן, אביא הפעם את מה שמאחורי התחקיר, את ההתלבטויות, ואת סיפורו של השיר מנקודת מבטי האישית, כמי שצעד בעקבותיו. (למטה, עודד אבישר, מאתר ויקיפדיה).

יוצא לתחקיר

את השיר היה הוא אפור, שרה לי אמי, אי שם בשנות ה- 50 בילדותי בקיבוץ יפתח. אני זוכר היטב שפעם סיפרה לי שהשיר מתאר אירוע שקרה לדני מס. לא יודע איך "נתקעה" השיחה הזו בזכרוני. דני מס היה פלמ"חאי נערץ שנפל כמפקד מחלקת הל"ה,  הסיפור ההוא, של אמי, הוא שהביא אותי להתחיל לחקור את קורות השיר. (למטה האנדרטה לזכרם. מאתר פלס"ר הל"ה)

היה הוא אפור, הוא אחד השירים הראשונים ש"טיפלתי" בהם. זה היה ב- 1988 ואמא שלי היתה כמובן התחנה הראשונה בתחקיר. תחנה שאת תשובתה צפיתי כבטוחה וכמי שתכוון אותי הלאה. להפתעתי, לא רק שלא זכרה ששוחחנו אודות השיר, אלא שלדבריה מעולם לא שמעה על קשר בין השיר לדני מס ואפילו לא ידעה את הסיפור שלדעתי נקשר לשיר. באותו הרגע הפך התחקיר לאתגר כפול, גם מציאת הסיפור וגם הוכחה שלא חלמתי...

"ופעם יצא כחבלן... לפתע חזר... שמעתי תינוק מילל...", כאן טמון הסיפור. השיר מספר על חבלן שיצא למשימת פיצוץ בית וחזר מבלי לבצעה כי שמע מבפנים תינוק בוכה. היו בעברנו הצבאי הרבה פעולות שבוטלו בגלל החשש לפגיעה באזרחים, אבל אותי העסיקה השאלה, האם דני מס היה מעורב בפעולה שכזו, וכמובן האם יש קשר בינה לבין השיר.

ב- 1988 כשהתחלתי בתחקיר, כבר לא היה כותב המילים, עודד אבישר, בין החיים (נפטר ב- 1976 בגיל 56), אלמנתו אסתר לא ידעה דבר על הסיפור ועל נסיבות כתיבת השיר, גם משה וילנסקי, מלחין השיר לא שמע מאבישר שום סיפור בנושא וגם שושנה דמארי שהרבתה לבצעו (למרות שלא הראשונה) סיפרה לי שלא קיבלה מהמחבר שום רקע יוצא דופן. הלכתי אם כן בכיוון ההפוך, החלטתי לחפש האם בסיפור חייו של דני מס נרשם פרק שכזה.

בעקבות דני

מאיר פעיל, היסטוריון צבאי ופלמ"חאי בזכות עצמו, לא זוכר סיפור כזה. אבל הוא הפנה אותי לצבי זמיר, לימים אלוף בצה"ל, ואז מפקד הגדוד החמישי בחטיבת הראל. צבי זמיר היה הראשון שנתן לי הרגשה שאכן היה סיפור כזה ובהקשר של דני מס. בשיחה עם דוד רם שקיבל את הפיקוד על הפלוגה מדני שיצא ללימודים, למדתי על הקרבות באזור גבעת השלושה והכפר פג'ה (היום בפאתי פתח-תקוה). הזמן, מאי 1947, באזור פעל אבו-קישיק, מפקד כנופיות מקומי שהתקפותיו הטרידו וגרמו סבל לרבים. באחת התקריות נהרגו שני תושבי פתח-תקוה והפלמ"ח החליט לחסל את המטרד. כחלק מפעולות איסוף המודיעין נכנס כוח של הש"י, שירות הידיעות של ההגנה, לבית קפה בכפר כשהוא מחופש לשודדים ערבים. במקום התפתח קרב קצר במהלכו נהרגו שני לוחמי פלמ"ח, לאחר מכן פוצץ בית הקפה. בסדרת הקרבות האלה נזכר גם שמו של דני מס. שם כנראה אירע המקרה.

אני ממשיך בחיפושים ומתמקד בקרב האחרון של דני מס כמפקד הל"ה, אביבה הזז, אלמנתו של טוביה קושניר שנפל אף הוא עם מחלקת ההר, מפנה אותי אל יונתן מס, אחיו של דני.

ויונתן זכר!

יונתן מס זכר היטב את היום ההוא שבו הגיע דני וסיפר להוריהם את שקרה, ומה שקרה זה מה שנכתב בשיר. הוא הגיע אל הבית, הכין את המטענים, ואז שמע את התינוק, וחזר אל החוליה שחיכתה מאחור. יונתן זכר אפילו מכתב שבו כתב להוריו על הבית שלא פוצץ. מכתב שעוד לא מצאנו.

האם הכיר עודד אבישר את דני מס? האם הכיר את סיפורו? האם התכוון בכתיבתו לסיפור ההוא? בינתיים, כפי שכתבתי בפתיח, אינני יודע!

מה שעוד איני יודע זה כיצד זכורה לי השיחה עם אמי, למרות שאת הסיפור שהבאתי כאן כלל לא הכירה. אינני יודע!

עוד כמה שירים הנקשרים לדני מס

את שירו "הנה מוטלות גופותינו", כתב חיים גורי, על נפילת הל"ה. גורי שהכיר את דני מס הקדיש את השיר "לדני וחבריו".

ובספר משפחת הפלמ"ח, מופיע שיר שובב בשם "זמר הבטלנים". (בקישור הזה, לאתר זמרשת, תמצאו בתים רבים ומפתיעים לשיר). והנה בהקדמה לשיר, כותבים חפר וגורי את הדברים הבאים.

שוחחתי עם אורן מס, בנו של יונתן. דני מס היה דודו. הוא חיפש וחיפש בספר שהוציא לאור אביו של דני, ראובן מס, בעל ההוצאה לאור בשם זה. הוא לא מצא זכר לסיפור ולמכתב, אך בסוף השיחה אמר "אני לא מתפלא, דני לא סיפר הרבה. היה שתקן". ובן רגע קפצו במוחי השורות של אבישר: "היה הוא אפור ושותק..."

רגע לפני הבאת מילות השיר במלואן, אעיר עוד דבר אחד. שיר אינו מסמך. שיר הוא שיר. ומדוע הבאתי הערה זו?
בהמשך השיר, לאחר הסיפור על החבלן יש בית נוסף המספר על גיבור השיר ש"נצמד אל הטנק" וכך בעצם מצא את מותו. בית זה איננו מתאים בשום דרך לדני מס ולמותו. אז איך זה מסתדר? ובכן, שיר איננו מסמך. הוא מתאר היטוריה הוא נשען על מציאות, אבל לשיר יש מטרות אחרות. בכל מקרה, וגם אם יש קשר בין דני מס לחלק מהשיר, הרי השיר איננו "על" דני מס. כאמור, השיר נכתב לסרט, והיו לו מטרות לשרת משהו עבור הסרט. ויתכן שנטל המחבר את זכותו ל"ליסנציה ואטיקה", כלומר "חרות המשורר", והוסיף בית שלא קשור לחלק הראשון. יש דוגמאות רבות לשירים וכן להצגות וסרטים, שמשלבים עובדות היסטוריות נכונות, עם דימיון או עובדות הלקוחות ממקום אחר (ראו בשיר "בערבות הנגב", או הסרט "אמדאוס" שנשען על חיי מוצארט).

הנה מילות השיר במלואן.

היה הוא אפור ושותק, ושותק
ואין לו דבר בעיניים
לבד מאותו המבט
המבט המובן רק לשנים

ופעם יצא כחבלן, כחבלן
בליל אפלה מאימת
לפתע חזר בדממה
בדממה מוזרה ואילמת

אז הוא לנו סיפר - וקולו, וקולו
חנוק מדמעות וקורע
"שמעתי תינוק מילל
מילל ובוכה עם הרוח

ופעם פרץ עם הקרב, עם הקרב
חגור רימונים ואש-זעם
נצמד אל הטנק ונדם
ונדם עם הטנק והרעם

ואם יום עוד יבוא ונספר, ונספר
אשר יעלה זכרונו
סיפור יסופר על אחד
על אחד שהיה ואיננו

על השיר

השיר הופיע לראשונה בסרט עמוד האש pillar of fire בשנת 1959. וכך כותב אודותיויעקב גרוס, חוקר הקולנוע הישראלי: "סרטו של הבמאי לארי פריש צולם ע"י חיים שרייבר, הופק ע"י סרטי גבע במשותף עם הבמאי בשפה האנגלית, מביא את סיפור הגבורה של הקרב על רביבים במלחמת השחרור". בין השחקנים הישראלים בסרט היו אורי זוהר, עמוס מוקדי, ונחמה הנדל שגם שרה שיר הנושא".

יעקב גרוס טרח והביא את השיר למצב צפיה ברשת, באדיבות בנותיו של מרדכי נבון ולארי פריש.

אקטואליה (תוספת לדף הנכתבת ביולי 2014)

הסיבה שאני שב לעסוק בסיפור ממלחמת השחרור, שכבר פרסמתי לפני 26 שנים, היא ידיעה שהתפרסמה השבוע בכל כלי התקשורת הכתובים והמשודרים והמצויצים אודות טייס שצעק בקשר: "יש ילדים! חדל! חדל!" והודיע שלא יבצע את ההפצצה. ממש למחרת השתלח העיתונאי גדעון לוי בטייסי חיל האוויר, על ש "הם עושים עכשיו את המעשים הכי רעים, הכי אכזריים והכי מתועבים" ואף כינה אותם "הרעים לטייס", היפוכה של סיסמתו המפורסמת של עזר ויצמן.

בצהרי אותו היום העלתה השדרנית אילנה דיין בתכניתה עושים צהרים בגלי צה"ל את גדעון לוי ומולו את הטייס הותיק, 35 שנים על ההגה, אל"מ (מיל.) נרי ירקוני. לשאלת העיתונאי עליה חזרה המראיינת: "אז איך אתה ישן בלילה טייס יקר שלי?", ענה ירקוני ביושרה וביושר: "אחרי הפצצות אני לא ישן טוב בלילה, כבר 35 שנה".

לחצו לצפיה בסרטון ההפצצה שבוטלה