סע לאט

יש אנשים שאתה אומר את שמם, ומייד מחייך אפילו כשזה בהקשר עצוב. אפילו טראגי. דברים אלה נכתבים במהלך השלושים לפטירתו של צבי שיסל, המוזכר בשיר, היה לו חלק בהפקתו והוא הושמע בהלווייתו.

שיר מאד ישראלי
סע לאט, המילים והביצוע של אריק אינשטיין, הלחן של, מיקי גבריאלוב, הוא עבורי שיר מאד מאד "ישראלי". משולבים בו ביטויים השגורים בפינו, וזאת בלי לסגנן אותם, ממש כפי שהם, ובשפה עממית. ההתרחשות המתוארת, המקומות הנזכרים, הכל, כאמור, מאד מאד משלנו ועלינו. הסברים ודוגמאות, מיד בהמשך.

איך שיר נולד
קודם היו המילים, לא תמיד יש לזה משמעות, כאן יש לעובדה הטכנית הזו משמעות רבה. אריק אינשטיין כתב את המילים במהלך 1973 וחיפש מי ילחין אותן. בזמן הזה הוא כבר אושיית זֶמֶר, מוכר ככוכב ענק. מאחוריו הופעות בלהקות הנח"ל בצל ירוק, גשר הירקון, החלונות הגבוהים, הצגות בהן שיחק, סרטי קולנוע, תוכניות טלויזיה, ותשעה תקליטים כזמר ויוצר מרכזי. בתקופה זו עדיין הופיע. החל מ-1981 יתמקד בהוצאת תקליטים ויחדל מלהתרוצץ כפי שמתואר בשיר. ואכן, השיר מתאר נסיעה להופעה. למרות שהופעה לא נזכרת ואפילו לא מובן שמדובר באמנים. מיקי גבריאלוב: "ככה בדיוק זה היה. היינו נוסעים, לפעמים במונית והרבה פעמים במכונית של שיסל. הוא היה נוהג בעצמו. הוא היה מנהל ההופעות ותמיד היה נוסע איתנו." (בראיון איתי ובהתכתבויות 8-9.8.2021, כל הציטוטים בהם לא נכתב אחרת הם מהראיונות האלה).

אז המילים נכתבו ואריק אינשטיין נתן אותן תחילה להלחנה ל... שלום חנוך. כך סיפר בהמשך למיקי גבריאלוב. שלום אמר (כנראה...) שהמילים האלה לא מתאימות להלחנה (ויקיפדיה ערך "סע לאט - שיר". מיקי לא זוכר זאת כך, לי הוא סיפר רק ש "אריק אמר על זה משהו..."), אחרי שאריק נשאר בלי לחן לשירו החדש, הוא הראה אותו למיקי גבריאלוב והשאר מנוגן בקורות ישראל.
מדוע השיר לא מתאים להלחנה? הוא כתוב שונה מפזמון "רגיל". אין חרוזים. אין מקצב, אין מסגרת של "בית-פזמון". השיר כתוב בצורה שבספרות ובפילוסופיה קוראים לה, "זרם תודעה". הַמְּסַפֵּר, האיש השר, זורם בהקשרי מחשבה, אסוציאציות, בלי סדר. מזכיר שמות בלי להסביר במי מדובר, וגם לא במה מדובר. למשל: "צבי אומר שנגמרו לו הטיפות...". מי זה צבי? איזה טיפות? מה פתאום טיפות? לא חשוב. זה ממש לא חסר. זה זורם בטבעיות. 
הכשרון הגדול של מיקי גבריאלוב היה להלחין זאת כך שכל ה"תקלות" האלה ישמעו טבעיות וזורמות לגמרי. למרות הטבעיות שבזרימת המנגינה, נדרשה עבודה רבה ליצירתה. בריאיון לקובי מידן (בתוכניתו "סוכן תרבות"), אמר גבריאלוב כי זהו השיר שהלחנתו לקחה את משך הזמן הארוך ביותר מכל שיריו.

עוד על שיסל
ובכל זאת, מי זה צבי ואיזה טיפות? בספר "אריק איינשטיין, זו אותה האהבה, ביוגרפיה בראשי פרקים" (בעריכת עלי מוהר, הוצאת דניאלה די-נור), כותב אריק איינשטיין במפורש: "'צבי אומר', זה צבי שיסל כמובן". שיסל - כפי שקראו לו כולם, היה יוצר רב-גוני. כמה שהוא נראה זרוק, ובמערכונים הוא  דמות לוזרית לגמרי, הוא הפיק המון. נולד ב- 1946, צעיר מאריק איינשטיין ב-7 שנים. שיחק בהצגות, בסרטים ובסרטי טלויזיה. ביים והפיק סרטים ומופעים, מאז 1968 היה אמרגנו של אריק איינשטיין, והפיק את תקליטיו הראשונים. יחד הקימו את חברת "הגר" (בשיתוף עם בועז דוידזון). בנוסף לכל אלה, הם היו פשוט ידידים מאד קרובים לאורך כל השנים.
בספר שנזכר כבר, מוסיף אריק על שיסל: "תמיד עם טיפות אף" (עמ' 133). מיקי גבריאלוב מרחיב: "תמיד היו לו בעיות בריאות, היה מטפטף לו טיפות לאף. והיו לו את האמירות האלה, תסגור חלון, קר לי בראש, את כל הדברים האלה הוא אמר, זו לא המצאה".  והנסיעה לאילת? גבריאלוב: "ככה היינו שרים בדרך להופעות. באמת היינו באילת ובדרך היינו שרים שירי ביטלס...".
בערך "סע לאט" בויקיפדיה, מנסים למצוא לכל משפט בשיר, מאורע אמיתי שגרם לכתיבתו. לטעמי זה מיותר, תמיד ניתן למצוא משהו שמזכיר אך כל עוד אין אישור לכוונת המשורר, זההצמדה מיותרת. אבל יש משפט אחד שהוא פשוט לא נכון. על "שרנו ביטלס בקולות" כתוב בערך ויקיפדיה הנ"ל, שבמנגינה מצוטט השיר You never give me your money של הביטלס. חיפשתי חיפשתי ולא מצאתי קשר בין השניים, אז שאלתי את מיקי גבריאלוב, "האם יש בשיר ציטוט מהביטלס?" על כך ענה במילה אחת: "אין". 

משפטי מפתח
כוחו של אריק איינשטיין ככותב היה ביכולת לקחת מילים ומשפטים מהחיים, תופעות ותחושות, ולשים אותם בטבעיות בשיריו. אספתי כמה מהשיר הזה, חלקם אולי לא נכונים תחבירית, "ברדיו החלפון של הגשש", לפעמים בערבוב שפות, "אצלי הלך הוישר", חלקם נכנסו בחזרה מהשיר לדיבור שלנו, בלי לזכור מאין הגיעו, "הפועל שוב הפסידה", "איזה מסכנים החיילים", "לא רואים ממטר", "שלא יעוף איזה רימון ונלך לעזאזל", ואולי הביטוי המוכר ביותר הוא, "לא יתחילו בלעדינו", אריק אינשטיין: "זה משפט שהיה רץ באוטו. היינו ממהרים להופעה, הנהג היה נוסע מהר, אז היינו אומרים לו, הלו, לא יתחילו בלעדינו" (בספר שנזכר לעיל).

כמה מילים על הצלחת השיר
"סע לאט" היה הצלחה עצומה. הוא יצא ב-1974, "בהתחלה כסינגל" אומר מיקי גבריאלוב. כשעבדו על תקליטם החדש, העשירי בתקליטי אריק איינשטיין, היה כבר השיר להיט גדול. למרות מורכבותו, למרות שונותו מהדגם המקובל הוא תפס חזק מאד. לכן שמו אותו בראש התקליט שגם קיבל את שמו מהשיר, "סע לאט". אנקדוטה קטנה, ב-1993 הוקמה גלגל"צ. מטרתה היתה לשלב מוסיקה ודיווחי תנועה, השיר הראשון שהושמע בתחנה החדשה היה... "סע לאט".

שיסל ומיקי
מיקי גבריאלוב היה ממייסדי להקת הצ'רצ'ילים, בסוף שנות ה-60 הזמין אריק איינשטיין את הלהקה ללוות אותו בסיבוב הופעותיו ובשנת 1971 יצא התקליט "אצל אביגדור על הדשא". אז גם נפגשו שיסל וגבריאלוב, ומאז שיתפו פעולה והיו לחברים קרובים.
הייתם בקשר? מתי ראית אותו בפעם האחרונה?  גבריאלוב: "היינו. דיברנו לפני שלושה חודשים, שאל על כל מיני תאריכים שהוא שכח, מתי צילמו את זה, מתי עשו את זה". הוא כבר היה חולה? "לא, הוא לא היה חולה, הוא לא הזכיר את זה בכלל. אני הבנתי שהוא פשוט קרס בשבועיים האחרונים. לא בדיוק יודע מה קרה שם,"

ביצוע "סע לאט" בסרט בערוץ הראשון, 1975
בתוכנית השתתפו, אריק איינשטיין, הצ'רצ'ילים, להקת תמוז ושולבו מערכונים בהשתתפות שיסל, ג'וזי כץ ושחקנים נוספים. מיקי גבריאלוב עומד ליד אריק איינשטיין עם הבס הקבוע שלו.
הסרט הועלה לרשת באתר רון נוסטלגיה. הנה הקישור לתוכנית המלאה. 43 דקות נפלאות של שירים יפים ומערכונים.

"סע לאט" בפינה "איך שיר נולד" אצל פרנס בגל"צ
לרגל פטירתו של שיסל, הבאתי את סיפור השיר בפינה שלי אצל פרנס. הנה ההקלטה