מלכות החרמון

"בכיסים!" פקד שמעון ישראלי על הזמר הצעיר ששאל: "אבל מה לעשות עם הידיים?".
שמעון ישראלי היה הבמאי בתוכנית ההיא, "על הרמה", התוכנית שהזניקה את "להקת פיקוד הצפון" לשורה הראשונה של הלהקות הצבאיות באותה השנה, 1968. הזמר הצעיר היה מוצי אביב, שעמד להשתחרר וקיבל "צ'ופר" לשיר את השיר. המנהל המוסיקלי היה פולדי שצמן, שקיבל את השיר מאפי נצר, שקיבל את המילים של יובב כץ. אך בל נקדים את המאוחר.

שני להיטים נכתבים בג'יפ של הסיירת

קיבוץ גדות היה בחזית מאז שנוסד בשנת 1949 ועד מלחמת ששת הימים. בתקופת טרם המלחמה ספג הקיבוץ הפגזות נוראות. מכל הארץ הגיעו מתנדבים לעזור בשיקום הבתים ובעבודות המשק. אחד מהם היה יובב כץ, וכך סיפר לי: "השהות הזו המחישה לנו בצורה מאד חריפה את רמת הגולן כמפלצת ששולטת על העמק. היינו שם חודש או  חודשיים, עבדתי בחקלאות וכל רגע יכול היה הפגז להגיע גם אלי. כשהגענו לעזור לגדות שיכנו אותנו באחד מחדרי החברים, בארון היו עדין בגדים של הדייר הקודם, המיטה לא היתה מסודרת, כששאלתי מי גר כאן, אמרו לי שזה חדרו של החבר שנהרג בהפגזה...."

המקרה הזה היה ב-1958. אחרי שמונה שנים, כשפרצה מלחמת ששת הימים, היה יובב כץ מפקד סיירת של גדוד שריון באוגדה של אריק שרון ולחם בחזית הדרום: "הקרבות בדרום נגמרו בשלשה ארבעה ימים והמלחמה שלנו הסתיימה. זו היתה תקופת הטרנזיסטורים וכשנגמר חלקנו במלחמה היה קצת זמן להתחיל לברר ולשמוע מה קרה בשאר הגזרות. שמענו את הסיפורים על כיבוש הגולן וירושלים והתרגשתי מאד". ואז, כמו בסיפורים, התישב יובב כץ בצל הג'יפ וכתב סקיצות לשני שירים. "בתי את בוכה או צוחקת", ו-"מלכות החרמון".

השיר הראשון שבוצע מהשניים היה בתי את בוכה או צוחקת, יובב כץ שלח אותו לעזריה רפפורט שהפיק את תכנית הרדיו המיתולוגית, חוחים וחיוכים. הוא העביר את המילים למנהל המוסיקלי של התכנית, דוד קריבושי שהלחין מיד ושילב את השיר בתכנית הראשונה ששודרה אחרי המלחמה. השידור אגב, היה מבית הקולנוע של... קוניטרה.

על קורות השיר השני המשיך לספר לי יובב כץ: "בשיר השני, מלכות החרמון, דמיינתי את עצמי מטפס עם הרוחות על החרמון. לאחר שהשיר בתי את בוכה או צוחקת פורסם והצליח, נפתחו עבורי כמה דלתות ויכולתי להציע שירים נוספים. כך שלחתי את מלכות החרמון ללהקת פיקוד צפון, שמעון ישראלי היה הבמאי והוא לקח לתכנית עוד שלשה, אולי ארבעה שירים שלי".

עזוב את השיר הזה, קח את מלכות החרמון

כאן נכנס לתמונה הסולן שנזכר לעיל, מוצי אביב, שנולד בחיפה בשם משה יעקובוביץ'. הוא הצטרף לשורת כוכבים חיפאיים שגילה המוסיקאי אפי נצר ובהם, יגאל בשן, עדנה לב, ירדנה ארזי, גדי יגיל, קובי אשרת, דני בן ישראל. רשימה מרשימה מאד. "הייתי מוצא אותם בבתי הספר, בצופים, וגם על הברזלים מול קולנוע ארמון" סיפר אפי נצר בראיון איתי. לשמעון פרנס סיפר בתוכנית הרדיו "על החתום", שאת מוצי אביב שמע לראשונה כנער ששר ב... בית הכנסת בשכונת נווה שאנן.

לשמוליק טסלר, סיפר מוצי אביב (בספר "שירים במדים" הוצאת יד בן צבי), שהיו נותנים צ'ופרים לזמרים שעמדו להשתחרר, כדי לעזור להם בעולם האזרחי. הוא בחר לסולו שלו דוקא את "עמק דותן", שנכלל באותה התוכנית, אבל שינה את בחירתו: "אריה מוסקונה, חברי ללהקה, שהיו לו חושים מיוחדים, אמר לי 'עזוב את השיר הזה ולך על השני. מלכות החרמון". וכמו הקלישאה, השאר היסטוריה. שמעון ישראלי, במאי הלהקה, הסכים לבחירה, העמיד אותו לבדו באמצע הבמה ואמר לו לשיר כמו גבר שכותב לחברה שלו. החזרות החלו, ומוצי לבד על הבמה, ואין לו כל כך מה לעשות עם עצמו. בעיקר עם הידיים. מה לעשות עם הידיים? והוא שואל את שמעון ישראלי שעונה לו בקולו הרועם: "בכיסים". 

ואיך השיר מגיע לפיקוד הצפון

"זה היה כמו תעשיה, כתבתי המון, הייתי מקבל מילים ומהר מהר מלחין ומעביר הלאה. לא תמיד ידעתי מי כתב את המילים. ואם היו אומרים לי, אתה חושב שידעתי מי זה יובב כץ?" כך אפי נצר כששאלתי אותו איך הגיע אליו השיר. כפי שכבר סופר, שלח יובב כץ את המילים ללהקת פיקוד הצפון, הן נמסרו לבמאי, שמעון ישראלי, שהעביר אותן לאפי נצר, אז הוחזרו ללהקה לידיו של פולדי שצמן המנהל המוסיקלי, ומשם למוצי אביב שעמד להשתחרר וקיבל את השיר כצ'ופר.

מלכות החרמון היה ללהיט ענק. במשך שלושה חודשים שהה בראש מצעד הפזמונים, והיה לשיר השנה של שנת 1968 גם בקול ישראל וגם בגלי צה"ל.  כפי שפתח דלתות ליובב כץ, כך גם למוצי אביב, שהיה לזמר ושחקן מצליח ומוכר. שיחק במחזמר "הלו דולי", "קריוס ובקטוס", בסרטים "קזבלן" ו"הלהקה", בתוכניות טלויזיה רבות, הן כשחקן וזמר והן כמדובב, למשל בסדרה "הדרדסים".

השיר זכה לעשרות ביצועים, הוא שב ומושר במועדוני זמר ומושמע בתוכניות רדיו וטלויזיה לאין ספור. מוצי אביב מוסיף להופיע ולהשתתף בתוכניות טלויזיה, אבל, כמו שאמר בראיון ליעקב בראון (במדור התרבות של מעריב, 27/12/2014): "בכל הופעה, חסר לי שלא אשיר את מלכות החרמון".

בית חדש לילדה מגדות

כפי שכבר סופר, נכתבו שני שירים יחד. מלכות החרמון ובתי את בוכה או צוחקת. זה היה כששמע יובב כץ על כיבוש הרמה, בסיום מלחמת ששת הימים. הוא נזכר בחודשיים שהתנדב לעזור לקיבוץ גדות וב"הר שהיה כמפלצת".

בחג השבועות תשע"ט, חגגו בקיבוץ גדות 70 שנים לעלייתם לקרקע. במהלך ההכנות עלה הרעיון, להזמין את יובב כץ לחגיגה, הרי מגיע לו, הוא שם את גדות על המפה. מפת הזמר. ובנוסף, ביקשו ממנו בית נוסף לשיר "מילאתי ברצון את בקשתם" סיפר לי. הנה השיר על הדף בו התפרסם בחג בגדות.